פרויקט "צילומי ניובורן של פגים" לכבוד חודש המודעות לפגים שחל בנובמבר.

אסכם את זה מהחוויה שלי:
בחודש אוקטובר פנתה אלי דנה בני אחות בפגיית שניידר וביקשה ממני לבוא לצלם בהתנדבות בפגיית שניידר, 
היא סיפרה לי על הפגים ועל הויז'ן שלה ושחשוב לה להעלות את המודעות לפגים,
גם בגלל החוויה האישית שלה וגם כי היא נתקלת בזה ביום יום שלה,
הבנתי את החשיבות של העלאת המודעות לפגים והחלטתי שאני לוקחת את הפרוייקט הזה בלי לחשוב יותר מדי.

באותו היום כבר הגעתי לפגייה בשניידר כדי לבדוק שיש לי את הציוד המתאים לצילומים.
כשנכנסתי לפגיה (מסתבר שצריך אישורים מיוחדים לזה) הביאו לי חלוק וחיטוי ידיים ומרגע זה אסור לגעת בכלום,
הקול ברקע הוא של ציפצופים ממכונות הניטור, תינוקות קטנטנים ואפילו אחת שבקושי שקלה קילו,
פה כבר הבנתי שזה לא יהיה צילומים סטנדרטיים.

בשבוע שהיה עד הצילומים דנה ואני התכתבנו, שלחתי לה דוגמאות לתנוחות שאפשר לצלם את הפגים
והסבר איך לעטוף לצילומים, כולי פרפרים והתרגשות ממשהו שלא עשיתי אף פעם ולא עד הסוף בשליטה שלי.

הפרויקט הזה היה עבורי כיף, מרגש, מלמד ומאתגר בפן הנפשי והמקצועי:
כיף - זכיתי לתת להורים רגע של אור, רגע שהם חיכו לו, יום של אושר בפגייה
מרגש - לראות את ההורים של הפגים מתרגשים ריגש אותי ממש,
בנוסף לצלם מרגש אותי תמיד ולצלם משהו שטרם צילמתי מרגש אותי עוד יותר
מלמד- לא נעים להגיד אבל למדתי מלא על פגים מדנה ומהפרויקט הזה (קצת על פגים בהמשך)
מאתגר- כאמא שילדה 3 ילדים בריאים תודה לאל (כמובן שכל הריון והדרמה שלו, אבל סה"כ עברו בשלום)
היה לי מאוד קשה לראות את הקטנטנים האלה מחוברים לזונדה ולחוטי ניטור.
אני שרגילה לגעת בקטנטנים לחבק, לנשק, להרגיע אותם ולהכניס אותם לתנוחת הצילום,
אסרו עלי לגעת בקטנים (הוראת בית החולים), ההייתי צריכה לכוון את דנה (האחות בפגיה ויוזמת הפרוייקט) למנחים שרציתי,
היא אמנם הבינה אותי וזה זרם כאילו שאנחנו עושות זאת שנים,
אבל לי ממש היה קשה החוסר במגע עם הקטנים.
בנוסף בעריכה של הניובורן שמצטלמים אצלי אני מורידה פלומת שיער ואדמומיות
ובעיקרון מראה את עור התינוק כמו שהוא יראה עוד כמה שבועות (פלומה ואדמומיות הם זמניים),
בצילומים האלה דנה התעקשה שהכל יהיה אותנטי ולא ערוך בפוטושופ,
דבר שלקח לי זמן לשחרר, אבל הבנתי שהורה שילד פג ויראה את התמונות שלי מלוטשות
לא יבין למה התינוק שלו אדום ושעיר וזה לא יעביר את המסר של המודעות לפגים.

ועכשיו קצת על פגים מהסטורי של שניידר:
• פגות נקבעת ע"פ גיל ולא לפי משקל התינוק (לידה לפני שבוע 37)
• פג יכול להשתחרר כאשר הוא שומר על חום גוף ללא עזרה, אוכל דרך הפה ויציב בדופק ובנשימה
• כולסטרום (חלב אם ראשוני) מועשר בנוגדנים ומינרלים ויש לו חלק חשוב בהגנה על מערכת העיכול של הפג
• מדי שנה נולדים בישראל 1,600 פגים השוקלים פחות מ 1.5 ק"ג
• קצב הלב של תינוק מהיר יותר משל מבוגר ובפגים מאוד צעירים יכול להגיע לקצב של כ-200 פעימות בדקה
• חלב אם נוצר בשבוע 16 להריון לכן גם תינוק אשר נולד לפני הזמן יכול ליהנות מחלב אימו
• רפלקס המציצה מתפתח בשבוע 33-34 להריון, לכן פגים הנולדים בשבועות אלו יתקשו לינוק או לאכול מבקבוק ויחוברו לצינורית הזנה (זונדה)
• כדי לחזק את הקשר בין הפג להוריו מיישמים בשניידר את שיטת הקנגרו, בה ההורים מצמידים את הפג לעורם החשוף כדי שיתרגל למגע שלהם לריחם ולפעימות ליבם